קדישמן

לא השוואה, השראה
לפני כמה שבועות הופיע כאן אייקון שלא הכרתי. קליק הציג ברכה ליום השנה. כבר שנתיים.

הבלוג היה בעיקר בשבילי, ארכיון מתכונים ושסתום לחצים. אך קרה מה שבדרך כלל קורה כשלא מתכוונים וכשלא מצפים – התאהבתי. בלחם.
לאט לאט (שזה הסוג הכי טוב בניגוד לדעה הרווחת של הממבט-ראשון) איבדתי עניין בדברים אחרים ורוב השבוע הוקדש למחשבות כיצד ניתן לשפר את הלחם. אותו הלחם. בלי וריאציות ובלי שיכלולים. גרם אחרי גרם, לילה אחרי לילה, קיפולים, התפחות, כידרורים וחריצות. תמיד היה מה לשפר, תמיד יהיה.

זה נכון בלחם ונכון בכבשים.

בכל שישי יצאו לפחות שני לחמים מהתנור. בכל שישי התרגשות מהולה לקראת הפריסה: איך יצא הקרום, הדחיסות, התפיחה, הלחות והטעם. לעיתים רחוקות שבעתי רצון אך לא התייאשתי ולא התאכזבתי.

התגובות טובות, אפילו מאוד ואפילו מעבר. הגיע הזמן להרחיב את מעגל המגיבים.

בתקופה הקרובה, בכל שישי, אני אחלק כיכר או שניים.

איך זה יקרה:

• עלות – חינם
• מטרה / תמורה – משוב על הלחם
• משלוח – אין, צריך לבוא ולקחת (הוד השרון)
• לחם – מלא, 85%
• נוהל – שולחים מייל. אני אשלח תשובה עם פרטים לתאום. בגלל הכמות המזערית איני יכול להבטיח מענה לכל הפניות ותיתכן המתנה של כמה שבועות.