ככתבו וכלשונו – פוסט אורח(ת)

קבלתי היום מייל מפתיע עם קובץ מצורף. כמה דקות לאחר מכן הגיעו גם קופסא, מקרונים ויעל.
יעל בבית, המקרונים נגמרו, אבל הקובץ נשאר.
להלן תוכנו ללא שינוי.
—————————————————————————————————–
פרוייקט מקרונים – פוסט בהפתעה

כשראיתי שמתקרב יום ההולדת של האופה, החלטתי להכין לו משהו בהפתעה. מכיוון שהאופה הוא בחור דייקן ודקדקן, ידעתי שאני לא יכולה להסתפק במשהו פשוט. אני תמיד אחפש מתכונים יחסית פשוטים, בעיקר כאלו שלא דורשים שימוש נוסף בקערת המיקסר כי לשטוף אותה במהלך ההכנה זה פחות נעים ובנוסף אני מסרבת בתוקף לקפל בצק עלים ככה שהרבה מתכונים ירדו מהפרק. החלטתי ללכת על מקרונים. אני כן דייקנית (יש משקל, ומעולם לא חרגתי מכמויות המתכון) אבל דקדקנית פחות – לא בטוחה בדיוק מתי להוציא את העוגה, לא בטוחה מתי להפסיק להקציף או לערבב אבל החלטתי לנסות.
להכין מקרונים יפים זה אתגר. אמנם במהלך קורס הקונדיטוריה הכנו כמה פעמים מקרונים, וגם בהכנות למסיבת הרווקות של הדס הכנו יחד, אבל מעולם לא הכנתי מא' עד ת' לבד בבית.
כפרוייקט הכנה התחלתי לקרוא את כל מתכוני המקרונים מהבלוגים הנבחרים (בעיני) ומשם לבחור את המתכון אותו אני אבצע. כצעד מקדים, בדקתי עם האופה אם הוא בכלל אוהב מקרונים. התשובה המפורטת היתה "כן". סימנתי וי. לגבי המילוי, שוקולד לא בא בחשבון (לא מורכב מספיק), קפה אני לא אוהבת בקינוחים, פסיפלורה, לבנדר, פטל וכו' – מורכבים מדי. בחרתי בלימון מנצח. אני יודעת שהאופה אוהב מאד לימון וגם אני. סימנתי וי שני. התחלתי את חקר המתכונים בספר של רביבה וסיליה. הדרישה הראשונה במתכון היתה מדחום כדי להכין מרנג איטלקי. סגרתי את הספר. יש גבול, אני רוצה להרשים אבל זה מוגזם. עברתי לבלוג המהמם של פיית העוגיות. פעם הכנתי עוגה שלה והיה מוצלח אז שווה לנסות. תמונות מדהימות והסברים מאד מפורטים. פה נזכרתי שמומלץ להשתמש בחלבונים מיושנים. מזל ששמרתי חלבונים במקפיא מפעם שהכנתי אלפרוחס אז ישר הוצאתי אותם להפשרה. המשכתי לבלוג של עוגיו.נט. גם פה התמונות מדהימות. הטיפים וההסברים כבר נראים מוכרים. המתכון מעט שונה מזה של פיית העוגיות ויש המון וריאציות על מילויים מיוחדים. המשכתי לברירת המחדל שלי – בצק אלים. אני מאד אוהבת את ההסברים שלה וזכרתי שכבר קראתי בעבר על פרוייקט המקרונים שלה. המתכון היה זהה למתכון של פיית העוגיות אז בחרתי בו.
הצעד השני אחרי חקירת המתכונים היה לעשות טסט לפני שאני מכינה את הדבר האמיתי. לא רציתי להגיש לאופה את הניסיון הראשון (דקדקן, כבר הזכרתי?). זה לא קרה. כנראה היה משהו חשוב כמו האח הגדול בטלביזיה וזה לא ייצא. מה שכן, כחלק מהמתח לקראת הפרוייקט רכשתי משקל חדש. סוג של הכנה.
אז מתחילים במתכון. המצרכים עושים הרגשה שזה נורא פשוט:
110 גר' שקדים טחונים
90 גר' חלבונים מיושנים
200 גרם אבקת סוכר
30 גרם סוכר רגיל
הצטיידתי במתכון מודפס ומקוון – באתי מוכנה

התחלתי בשקילה של אבקת הסוכר והשקדים וטחינתם שוב במעבד מזון. התערובת לא ממש נטחנה לאבקה. מעבד המזון המשיך לרוץ אבל כמעט כלום קרה. ויתרתי. סיננתי כמו שביקשו את התערובת פעמיים. קצת חששתי שאני אאבד חלק מהכמות הרצוייה אבל ויתרתי על פירורים גדולים שלא עברו את המסננת

לאחר מכן התחלתי להקציף את החלבונים. מסתבר ש- 90 גר' חלבונים זה ממש מעט. הרגשתי שקשה למיקסר להגיע אליהם ונעצתי בהם מבטים כדי שיתחילו לזוז. לפי המתכון תוך דקה מתחיל להווצר קצף ואז מתחילים להוסיף את הסוכר. נורא רציתי לחשוב שנוצר קצף אחרי יותר מדקה, אז התחלתי להוסיף את הסוכר. כלום לא קרה. כבר התחלתי לחשוב שיישנתי את החלבונים כל כך עד שהם לא עובדים ואיזה באסה שזה לא יקרה ועוד רצף מחשבות רעות – אבל בסופו של דבר התחיל להווצר קצף. נשמתי לרווחה. כשהתחיל לעלות הוספתי את צבע המאכל הצהוב (האמת יותר כתום מצהוב) עד שנדמה לי שזה מספיק

עכשיו החלק המסובך, ערבוב קצף הביצים עם תערובת השקדים. פה צריך להגיע בדיוק למרקם התערובת הרצוי אחרת העוגיות לא ייצאו מהממות. ההוראות היו לערבב עד שכשעוזבים את התערובת היא משתטחת. אפילו עשיתי את מבחן הצלחת – לוקחים כפית מהבלילה ומפילים על צלחת. לא יודעת אם הצליח או לא. כשהתערובת התחילה להשתטח בקערת המיקסר היה נראה לי שזה בסדר

מפה לשק זילוף ולהתחיל לזלף, החלק הזה הלך בסדר. נראה שהעוגיות משתטחות יפה על נייר האפייה. סך הכל יצאו 3 מגשים, כל אחד עם בערך 20 עוגיות

בחצי הדרך ובסוף

עכשיו נותנים לעוגיות לנוח בערך 45 דקות ואז לאפות. 16 דקות ב- 150 מעלות
האפייה מעט אכזבה. התבנית הראשונה יצאה בסדר. השניה והשלישית פחות. אני מניחה שזה בגלל שלא הוצאתי את האויר משתי התבניות האחרונות. זה בגלל שיש רק תבנית אחת (מי אופה בטוסטר?)

בזמן שהעוגיות מתקררות הכנתי את מלית הלימון:
3 חלמונים (עכשיו נתקעתי עם עוד 3 חלבונים)
חצי כוס סוכר
חצי כוס מיץ לימון סחוט
כף שטוחה קורנפלור

לחרדתי, גיליתי שאין לי קורנפלור. לא מתאים לי בכלל.. מזל שיש חברים טובים ככה שתוך 15 דקות כבר היה לי קורנפלור לשימוש. טורפים על אש בינונית בערך 7-8 דקות עד שהקרם מסמיך, מסירים מהאש ומערבבים פנימה בערך 15 גר' חמאה. מחכים שהקרם יצטנן לגמרי ואז ממלאים את המקרונים
בזמן שהקרם הצטנן, קישטתי את המקרונים עם מכחול וצבע מאכל. בדיעבד טעות, כי הצבע לא התייבש ולא יכולתי לחכות עד שאני מסנדווצ'ת אותם. ככה שהקישוט קצת נמרח

וזאת התוצאה הסופית:

ואחד לבד:

בקיצור, האופה בדמעה היקר – הרבה מזל טוב ויום הולדת שמח!
תמשיך להיות כל כך מסור ללחמים שלך ולדקדק בכל דבר שאתה עושה
אני מאד שמחה שאנחנו חברים ומודה לך תמיד על ההקשבה והעצות (לא רק בנושאי אפייה)

—————————————————————————————————–
גם אני.
תודה רבה על מתנה טעימה ונהדרת.
(אצלנו נהוג לחגוג גם רבעי שנים, אני שומר לך מקום לפוסט בנובמבר)