בשונה מסלט, לא ממש מהיר ולא הכי ספונטני, אבל טוב טוב ולגמרי ארוחה משביעה.
ממש כמו סלט: יחסים וכמויות, תוספות ושינויים – סבבה.
סלט קינואה וחברים
כוס קינואה (לפני בישול)
כוס עדשים שחורות (לפני בישול)
בטטה בינונית
דלורית קטנה
~10 צנוניות
סלסלת פטריות
חופן בוטנים (קלויים ולא מומלחים)
חצי כוס עלי פטרוזיליה ללא גבעולים (לא קצוצים)
חצי כוס עלי נענע (כנ"ל)
חופן עלי רוקט
3 כפות דבש
פלפל שחור
שמן זית
(מה עוד אפשר? גרעיני חמניה, פלפל חריף, גרגרי רימון, בצל ירוק…)
מבשלים את העדשים בהרבה מים עד התרככות (לא לגמרי. לשיקולכם), מסננים.
כנ"ל את הקינואה.
לא מבשלים עדשים וקינואה יחד מכיוון שלכל אחד זמן בישול שונה.
בזמן שמתבשלים, מחממים תנור ל- 180 מעלות.
מקלפים בטטה וחותכים לקוביות של ס"מ (בערך)
מערבבים דבש עם כמות שווה של שמן זית ומתבלים בקצת פלפל שחור גרוס.
משתמשים במחצית מכמות תערובת הדבש ושמן הזית לעטיפת הבטטה ואופים בשכבה אחידה עד ריכוך (שוב, לא לגמרי, זה סלט לא פירה)
עושים את אותו הדבר עם הדלורית ויתרת הרוטב.
לא אופים את הבטטה והדלורית מטעמי קינואה-עדשים (אא"כ אופים יחד בשתי תבניות שונות..)
ואם כבר מדברים על אפיה בנפרד, מי שקולה את הבוטנים בעצמו (כמוני, כי אני אוהב אותם קצת יותר שרופים ממה שמוכרים) – זה הזמן.
את הצנוניות פורסים דק. את הפטריות קצת פחות.
נענע ופטרוזיליה, כאמור, עלים מופרדים. לא קצוצים.
אני מתבל שמרן – שמן זית, לימון ומלח. בעיקר מכיוון שמתיקות (דבש) ועוקץ (פלפל שחור) יש כבר בבטטה ובדלורית.
מערבבים ברוגע, שלא יימעך ולא יתפרק ולא יקמול.
האופים בדמעה 